גזר דין בתיק ת"פ 34681-07-10

1.     הנאשם, יליד שנת 1980, תושב בית חנינה ירושלים, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), זיוף סימנים ברכב לפי סעיף 413ט  והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק.

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 12.7.10, בשעה 04:00 או בסמוך לכך, בכרמיאל, גנב הנאשם משאית מסוג DAF מס' ל.ז. 18-725-14 (להלן: "המשאית"), השייכת לחברת אלפא קוסמטיקה שבבעלות דניאל ארנסט.

בהמשך לאירועים אלה, במועד שאינו ידוע למאשימה, לפני יום 14.7.10 בשעה 02:00, זייף הנאשם סימני זיהוי של רכב. הנאשם החליף את לוחיות הזיהוי המקוריות של המשאית הגנובה ללוחיות זיהוי מס' 64-951-15.

ביום 14.7.10 בשעה 02:00, במחסום שעפט בירושלים, הגיע הנאשם למחסום כשהוא נוהג במשאית הגנובה עם לוחיות הזיהוי המזוייפות. הנאשם עבר את הבידוק במחסום אך לאחר שנלקחה ממנו תעודת הזהות על מנת לבדוק זהותו במסוף המשטרתי, ברח בנסיעה מן המקום ונתפס בסמוך, בשכונת שעפט, לאחר שברח מן המשאית ועלה לרכב אחר שהגיע לאסוף אותו.

באותן הנסיבות הפר הנאשם הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט השלום בירושלים בבקשה למעצרו עד לתום ההליכים כנגדו, במ"ת 27872-05-10, כב' השופט דראל, מתאריך 14.6.10 ולפיה ישהה הנאשם במעצר בית מלא בבית חנינא בפיקוח אחד מהוריו.

במסגרת הסדר הטיעון מיום 5.4.11 הורשע הנאשם, אולם לא היתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש.

2.        ביום 11.4.11 טענו הצדדים טיעוניהם לעונש.

ב"כ המאשימה טענה כי בעברו של הנאשם מספר הרשעות קודמות:  האחת, בגזר דין מיום 9.11.10 בת.פ. 6048/07, בבית משפט זה, בפני כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן, במסגרתו הורשע בעבירה של התפרצות למקום שאינו למגורים וגניבה, נהיגה בפזיזות והיזק בזדון, השניה, בגזר דין מיום 8.3.11 בת.פ. 27844/05/10, בבית משפט זה, בפני כב' השופטת א' זיסקינד, במסגרתו הורשע בעבירות של סיוע לגניבת רכב, סיוע לנסיון פריצה לרכב וסיוע למעשי פזיזות ורשלנות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

עוד לחובת הנאשם הרשעות בעבירות של החזקת סכין, איומים והעלבת עובד ציבור משנת 2002.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הפך את עבירות הרכוש והגניבה למקצוע, ובמהלך משפט על עבירות רכוש חזר לבצע שוב עבירות רכוש. את העבירות נושא תיק זה, ביצע הנאשם כאשר היה במעצר בית מלא, במסגרת תיק אחר. מעצר הבית לא הרתיע את הנאשם מלנסוע לכרמיאל ולגנוב שם משאית. במעשיו של הנאשם רואים עליית מדרגה וזלזול בוטה בבית המשפט ובהחלטותיו. העבירות המתוארות בכתב האישום והאופן שבו ביצע אותן הנאשם, מראות שהנאשם מפר ברגל גסה את האמון שנתן בו בית המשפט כאשר שחרר אותו לחלופה של מעצר בית.

לטענת המאשימה, עבירות הרכוש, בהן הורשע הנאשם, הן כבר מעבר למכת מדינה והנאשם לפנינו הוכיח כי אין לשקול במקרה זה שיקולים של שיקום או התחשבות בו נוכח נסיבותיו האישיות.

לפיכך, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך ומצטבר לכל עונש אחר שהוא מרצה וירצה לאחר שיתברר ערעור שעומד בעניינו, מאסר על תנאי וקנס גבוה.

3.        הסניגור טען מנגד, כי תיק זה היה צריך להיגמר בהסדר לפני זמן, אך לא הסתיים מסיבות שאינן תלויות בנאשם. לדבריו, אמנם המשאית נגנבה באופן פורמאלי, אך כעבור יומיים נמצאה בשלמותה, והוחזרה לבעליה ללא שנגרם כל נזק. משום כך, אין להטיל על הנאשם קנס. הנאשם לא זכה ברווח כספי, הוא מרצה כיום מאסר שמצטבר ל-21 חודשים, בשל שני תיקים אחרים.

הנאשם עצור במסגרת תיק זה, מאז 14.7.10, כאשר חמשת ילדיו הקטנים, סובלים מחסך אביהם ומשפחתו הפכה לנתמכת סעד בעקבות מאסרו. הסניגור ביקש לנכות את כל תקופת מעצרו של הנאשם מהמאסר, שכן במשך תשעה חודשים כמעט ולא חלה שום התקדמות בתיק זה, שלא באשמתו.

התיק היה קבוע אצל שופטת אחרת בבית משפט זה, אשר החליטה לבסוף שלא לדון בו כי תיק אחר של הנאשם עמד כנגד הנאשם בפניה.

הנאשם מודה ומביע חרטה, הוא רוצה לחזור למשפחתו, ללכת בדרך הישר ולפרנס את ילדיו כדין.

לטענת הסניגור, הנאשם ביקש לצרף תיקים אחרים לתיק זה, אולם הדבר לא ניתן ועל כן, במקום שיקבל עונש אחד עבור כל התיקים, יוצא שהוא נשפט בחומרה על כל עבירה ועבירה.

עברו של הנאשם הוא כמעט נקי, שכן הנאשם כבר נשפט על מעשיו, ואין לדון אותו שוב בשל אותן עבירות.

לדברי הסניגור, בתיקים דומים אחרים, הסכימה המאשימה על עונש של 3 חודשי מאסר במצטבר או חודש, ועל כן דרישתה לעונש מאסר ארוך כאן, איננה מובנת. בתמיכה לטענותיו צירף הסניגור גזרי דין שונים.